בוקר טוב (צפון) ויאטנם

בויאטנם טיילתי לראשונה עם שתיים מאחיותיי לפני 14 שנים בערך. זכרתי אותה עם התמימות של הראשוניות, לא מתחכמת, אותנטית. אך היה ברור לי שאין שום אפשרות שהיא תישאר כזו. חיכיתי מאוד למפגש הזה לאחר שנים וצדקתי, היא באמת מאוד השתנתה, כמעט שלא נתקלתי בשום דבר מוכר מפעם.

עוברים מלאוס לויאטנם

בבוקר יום ראשון רכשנו כרטיסים לסירה המקומית בבוטקה שצמודה לנהר ב Muang Ngoi והתחלנו את הדרך ל Muang Khua בשייט בסירה על נהר ה Ou. הפעם לא הצלחנו עם חליפות ההצלה לילדים אבל מניסיון בדרך לכאן הבנו שמדובר בנהר רגוע וצר. תדרכנו את הילדים מה לעשות אם קורה משהו ועל אלה שמנו ליתר ביטחון גלגל הצלה. באיזשהו שלב עלתה לסירה אמא צעירה וממש רגועה נושאת תינוק בן שבוע על הידיים,?לידה הרגשנו קצת היסטריים. הדרך הייתה נעימה לנו – נוף ירוק ופראי, עדרי בקר, ילדים קטנטנים משיטים סירות, ילדים אחרים שלומדים בבית הספר של החיים מנופפים לנו לשלום. מדי פעם עצרה הסירה על גדת הנהר לאסוף עוד אנשים שאין לנו מושג מהיכן הגיעו לשם. 6 שעות וחצי של שייט בסירה הקטנה, כולל עצירה לעקוף סכר שנבנה שם (ע״י הסינים כמובן) דרך טיפוס קרקעי די תלול.

30374-20171222115128540

הגענו בצהריים המאוחרות ל Muang Khua כפר די משעמם. התמקמנו בגסטהאוס והשכמנו מוקדם מאוד בבוקר בכדי להספיק לאוטובוס של 7:00 שהגיע לבסוף ב 11:00. איתנו המתינו משפחת חפר – כהן ששמחנו לפגוש במקרה. לאחר כשלוש שעות וחצי באוטובוס המקרטע, הגענו למעבר הגבול. לאחר פרוצדורה קצרה יחסית עברנו מלאוס לויאטנם והמשכנו עם אותו האוטובוס לכיוון Dien Bien Phu הידועה בסיפורי מורשת הקרב ממלחמת ויאטנם (או המלחמה האמריקאית כפי שהיא מכונה כאן).

30374-20171222120725477

סאפה

ב Dien Bien Phu הוביל אותנו הנהג מלאוס לאוטובוס סליפרס לסאפה (לאחר ששאלנו, מחיר הילדים היה חצי). הילדים תפסו את המושבים האחוריים ואנחנו בשורה אחת לפניהם, מה שהתברר כצעד נבון. מתישהו במהלך הנסיעה התעוררנו לקול צעקות (שלא לומר צרחות) של הנהג שהעלה הרבה כפריים לאוטובוס בכל המושבים הפנויים שנותרו ובמעברים. אנשים חביבים, לבושים בבגדים המסורתיים אך לאורך כל הנסיעה ירקו/ הקיאו לתוך שקיות הפלסטיק תוך השמעת קולות שמעולם לא שמעתי. התקשיתי להירדם למרות שמאוד ניסיתי.

30374-20171222115435211

ציפינו שנסיעת הלילה תימשך כל הלילה אך לאחר 9 שעות, בשעה 3:00 לפנות בוקר, הופתענו לגלות שהגענו. ירדנו בתחנת האוטובוס בסאפה ללילה קר וחשוך. הילדים עוד לא ממש התעוררו. אלה נפלה על הפנים ודיממה מהשפתיים. מולנו כמה מקומיים פינו לנו מקום ליד מדורה מאולתרת בכדי לאפשר לנו להתחמם מעט. ללא ספק התחושה הכי ״הומלסית״ שחווינו. לאחר זמן קצר לקחנו מונית לאזור בתי המלון ברחוב Cau may. אסף נשאר עם התיקים בקרן רחוב ואילו הילדים ואני הלכנו לחפש מקום לישון. עברנו בין הרבה בתי מלון ובכולם הערנו את ״תורן הלילה״ שישן בכניסה והיה עמוס כוונות טובות אך לרוב לא דיבר אנגלית, בכלל. וכך, בפנטומימה, ניסיתי להסביר מה אני מבקשת (ביננו, מה כבר אישה בגילי עם 3 ילדים יכולה לבקש בלובי של בית מלון בשעה 4:00 לפנות בוקר?!). לאחר ניסיונות רבים, מצאנו לבסוף בית מלון חביב Sapa Hills Hotel ונכנסנו לנוח סופסופ בחדר במה שנקרא בחשבונית אחר כך early check in. לאחר כמה שעות, יצאנו לראות את סאפה. שום דבר בעיר הענקית הזו לא היה דומה לכפר שזכרתי לפני 14 שנים. גם ״לראות״ זה קצת יותר ממה שזה היה באמת לאור הערפל הכבד שאפף את כולנו.

בטבלאות מזג האוויר הבנו שיש לנו חלון הזדמנויות של יומיים לצאת לכפרים במה שנקרא ״טיול המאמות״ – טיול לכפרי האזור בליווי ואירוח בבית של אישה מקומית. קבענו עם מאמא סא שעליה קבלנו המלצות. פגשנו אותה למחרת בכנסיה ויצאנו לדרך לכיוון הכפר שלה Hau Thao. מזג האוויר היה ערפילי רוב הזמן ואת שדות האורז יכולנו רק לדמיין.

30374-20171222115741915

30374-20171222123952711

לאחר 5 שעות של הליכה הגענו לביתה שממוקם בחלק העליון יותר ומשקיף על כל הכפר. בחצר חיים בשלום כמה חזירים, תרנגולות, כלב וחתול.

30374-20171222120857524.jpg
בחצר של מאמא סא, עם תמר

ארוחת הערב והבוקר למחרת היו טובות והוכנו במקום ע״י כל בני המשפחה. להתמודדות עם הקור קבלנו קערות עם פחמים דולקים ושמיכות עם פרווה שממש הצליחו לחמם אותנו בלילה הקר.

30374-20171222124111774

למחרת, המשכנו בהליכה של כמה שעות בכפרים ובשדות האורז לכיוון מפל נחמד ואחר הצהריים כבר עלינו על רכב שהחזיר אותנו לסאפה. מאמא סא היא אישה מאירת פנים ומאוד חביבה. היא לא מנדבת מידע מיוזמתה אך כל שאלה שלנו נענתה בתשובה מפורטת. וכך למדנו על שיטות הריפוי העצמי שנהוגות בכפר (למשל פתרון כאב ראש באמצעות קרן של באפלו חמה שמותירה סימן חום במרכז המצח), על לידה ביתית בסיוע נשות הכפר ועל צמח האינדיגו שממנו מפיקים את הצבע לצביעת הבגדים. הצטרפו לטיול גם יוסי וטל ותמר המקסימה בת השנתיים – לראשונה אלה לא הייתה הקטנה ולכולם ניתנה אפשרות לתרגל אחריות. הסיור הזה בכפרים נע בין האותנטי והמיוחד לבין התיירותי אך בסך הכל זו הייתה חוויה טובה לכולנו.

30374-20171222120934899
עם מאמא סא

בחזרה לסאפה היה כבר ממש קר, גשום וערפל. ממרפסת החדר לא הצלחנו לראות בכלל את הנוף שהופיע בפרוספקטים. נשארנו לסוף שבוע חורפי במיטה -למרתון ״מסודרים״, סידור תמונות וקריאה. ביום ראשון שוב סליפר (זו השיטה למרות שמדובר בנסיעת יום של 5.5 שעות) לכיוון האנוי.

האנוי

אנחנו מאוד אוהבים ערים גדולות ונהנים להישאר שם לאורך זמן. אהבנו גם את האנוי התוססת, הצבעונית ומלאת הניגודים – המוני סנטה קלאוס בצד מקדשים בודהיסטיים, אנשים מחוברים לכפר הגלובלי בשלל אייפונים אבל לא מדברים אנגלית, צעירים משכילים ומאוד מודעים אך נטולי זכות הצבעה בארצם, עושר בצד עוני (לזכותם ייאמר שהעוני בהאנוי ״יותר נוח״ ואין בה את המראות הקשים שהורגלנו להם במזרח), מיטב מותגי היוקרה המערביים בחנויות פאר בצד רוכלים שמוכרים חיקויים בעגלות ברחוב, כרזות עם סמלי הפטיש והמגל בצד תור ארוך לסניף מקדונלדס שנחנך בהאנוי לפני שבוע ונשים מוקפדות מאוד שזורקות את קליפות הגרעינים על הרצפה ומדברות בקולניות.

הגענו ביום ראשון והלכנו ישירות לאזור האגם שנסגר לתנועה בשבת – ראשון ומאפשר להמוני ויאטנמים (ולנו…) לשיר קריוקי ברחוב, לבנות מגדלים מקוביות מעץ, לשחק כדור נוצה ולדלג לרחובות הסמוכים העמוסים במסעדות, מופעי רחוב ודוכנים לרוב. אווירת חג ססגונית אמיתית.

30374-20171222195043024

בהאנוי הזמנו 2 סיורים מ Hanoi FreeWalking Tours – יוזמה נפלאה שבה סטודנטים מדריכים תיירים סיורים נושאיים בעיר, ללא תשלום (זמינים מאוד גם במסנג׳ר). הם מתרגלים את האנגלית, פוגשים אנשים מכל העולם וזוכים לטיפ נאה. התיירים מרוויחים סיור בחינם והזדמנות להכיר את המציאות בויאטנם מנקודת מבט אישית ואמיתית. צריך לייבא את הרעיון גם לארץ.

הסיור הראשון היה Street Food בהדרכה של סטודנט מקסים בשם דאט. דאט לקח אותנו בין הסמטאות בעיר העתיקה להכיר ולטעום את המאכלים המקומיים ואת הסיפורים שמאחוריהם – את המסעדה שמגישה קינוחים קרים וחמים בשם Che (שם כולל לקינוחים) Dung,

30374-20171222120343727

הבאגט המסורתי Bahn Mi עמוס בתוספות (לשומרי כשרות מומלץ להתעמק במרכיבים או לוותר מראש), Banh Cuon דפי האורז שנעשים במקום עם מילוי מתחלף (את זה גם טראמפ אכל בביקורו כאן לפני חודשיים). דאט היה מאוד מופתע מהדינמיקה במשפחה הישראלית שלנו לעומת המשפחה הויאטנמית המרוחקת עם החינוך הנוקשה (ולעיתים האלים). בסיורים שלנו לבד ברחובות מאוד אהבנו גם את מרק ה Pho המפורסם שמוגש באלף וריאציות. אך יותר מהטעמים, החוויה האמיתית היא התפאורה והטקס שמסביב – לשבת על שרפרף קטנטן באמצע מדרכה בצפיפות אינטימית עם ויאטנמים שמעולם לא פגשת ולהריח את ריחות המטבח מתערבבים בהמולת הרחוב. פשוט לא לוותר.

30374-20171222120246711.jpg
PHO

הסיור השני היה הקומפלקס הו צ׳ מין – אבי האומה הנערץ שגם מופיע על כל שטרות הכסף. Uncle Ho כפי שהוא מכונה כאן, ביקש שגופתו תישרף ותפוזר בכל חלקי המדינה. במקום זאת ודי בניגוד מוחלט, הוקם קומפלקס אדיר שבמרכזו המוזילאום שנבנה ע״י הרוסים שבו ניתן לחלוף על פני גופתו החנוטה שהשתמרה באופן מרשים, כולל קמטי ההבעה. בחוץ (ובתשלום) – המשכן הרשמי של נשיא ויאטנם, ביתו הישן והחדש יותר של הו צ׳י מין, האגם עם דגי הזהב שעדין מתכנסים לשמע מחיאות כפיים בדיוק כמו פעם כשהו היה חי, עצי הפרי שהו אהב. אתר שכולו שיר הלל להו צ׳ מין (הצנוע כפי שאמרו לנו בערך 45 פעמים בסיור). מומלץ להגיע (לא בסופי שבוע) וללמוד באמצעות סיפור החיים של הו צ׳י מין, את הפרקים המרכזיים בהיסטוריה של המדינה הזו. גם באמצעות המידע וההדרכה ובעיקר באמצעות עירנות לדינמיקה מסביב של הויאטנמים סביב הדמות הזו. מודה שלאורך כל הבוקר, לא יצא לי מהראש הפסל של בן גוריון עומד על הראש בכניסה לצריף בשדה בוקר.

30374-20171222120511602

Hoa Lo Prison – מדובר במוזיאון עם תצוגה די משמימה אך מה שמעניין הוא דווקא הסיפורים שקירות הכלא מסתירים והסיפורים שנולדו במקומם. התקופה ה״צרפתית״ שבה נכלאו בתנאי גיהנום (להלן Hell) לעומת התקופה ה״ויאטנמית״ שבה נכלאו טייסים אמריקאים שנפלו בשבי בתנאי בית מלון משופרים כולל שיעורי פינג – פונג, כדורעף וארוחות גורמה (להלן Hilton). הזדמנות חשובה ללמד את הילדים שיעור בשיכתוב ההיסטוריה ובחשיבה ביקורתית ובקיצור – לא להאמין לכל מה שמספרים לך.

30374-20171222120633227

בהאנוי הלכנו גם למופע פולקלור אקרובטי שעושה שימוש מאוד מיוחד בבמבוק My Village. נחמד בסך הכל אבל הייתי מעדיפה לראות מופע פולקלור שהויאטנמים בוחרים ולא התיירים. לפחות סימנתי V על מופע בחג החנוכה. בכל מקרה, לקנות רק את הכרטיסים הזולים (מקומות ישיבה כמעט ללא הבדל מהיקרים).

30374-20171222121122336

The Vietnami’s Women’s Museum מוזיאון שמתאר את התפקידים והריטואלים בחיי הנשים בויאטנם. מוזיאון מעניין ועשיר יחסית אך את המציאות באמת ניתן ללקט מהנשים שפוגשים לאורך הדרך – אלו שעובדות בחקלאות ובבניין כשתינוק תלוי על הגב, הרוכלות ברחוב, מפנות הזבל, האורגות, המוכרות בשוק. נדמה שהן הכוח המשמעותי שמניע את המדינה הזו, נושאות בהרבה תפקידים, לא בוחלות בעבודה פיזית וקשה שהנשים במערב לא עושות ובכל זאת, כפי שאמרה לנו צעירה ויאטנמית, הן שוות פחות.

30374-20171222121230852.jpg
נשים נושאות ילדים על הגב ועובדות בבניין

בהאנוי עשינו גם את סידור הויזות האחרון שלנו לטיול (אני מקווה) והפעם ויזת מעבר לאוסטרליה. בשל כך נדדנו לאזור היותר מעונב של האנוי. בדרכנו חזרה נתקלנו בחנויות ענק עם מיטב המותגים. ההסתובבות באזור הזה בין כל הנשים האלגנטיות – מוקפדות כשאני בתלבושת הטיול שלי (פלוס גרביים וסנדלי שורש), גרם לי לחוש כמו ההיא מאגדת הילדים המפורסמת.

30374-20171222121430743

בהאנוי הדלקנו חמישה מתוך שמונת הנרות – בבית חב״ד בהשתתפות הקהילה היהודית – ישראלית, בחדר בחלקה הקטנה שנותרה פנויה בבלגן על השידה מול המראה, בלובי של המלון יחד עם טל ועמית והילדים ארבל וירדן בבחינת אור לגויים ששהו מסביב. במקום סופגנייה ולביבות, מצאנו ברחוב מאכל מקומי שמשלב בננה, קוקוס ותפוח אדמה שטוגן בהמון שמן ובכך גם אנחנו ציינו את נס הפך.

30374-20171222121535868

בסוף יצא שבילינו בהאנוי שבוע, ממתינים שמזג האוויר יתבהר מעט טרם הנסיעה להאלונג ביי. לנו בבית מלון יקר יחסית שהעניק תמורה מאוד טובה לכסף My Moon Hotel.

Cat Ba Island ו Halong Bay

מפרץ הלונג הוא אתר מיוחד הכולל 3000 איים ונחשב לאחד משבעת פלאי עולם. ניתן להגיע לשם בשתי דרכים מרכזיות – בדיל מהאנוי על ספינת אהבה מפוארת כולל לינה, אוכל גורמה וטאי צ׳י על הסיפון עם הזריחה או בספינה בסגנון זו של יהודה ברקן ב״אבא גנוב״ בשייט של יום דרך העיירה Cat Ba. בחרנו באופציה השנייה – התרמילאית שעולה גם עשירית המחיר. העברנו שם יום חווייתי וממש ממצה הכולל קייקים בתוך מערות ובנוף עוצר נשימה, קפיצה למים, ביקור באי הקופים (הכי תוקפניים שנתקלנו) וארוחה על הסיפון. במהלך השייט בצד כל היופי הטבעי שהקיף אותנו, ניתן לראות גם את ״ערי הדייגים״ שנבנו ממש על המים ושם מתגוררים (!) מאות אנשים שמחפשים את פרנסתם במצולות הים ומציגים צד נוסף, מציאותי יותר ופוטוגני פחות של החיים כאן. הילדים היו מאושרים מאוד מהיום הזה, גם אנחנו.

30374-20171222124314821

30374-20171222124352008

30374-20171222124420696

למחרת וויתרנו על נקודות התצפית וההליכה בפארק הלאומי שבאי והמשכנו הלאה.

Tam Coc

אזור העיר Nihn Bình (עיר טיפוסית ונטולת ייחוד) מהווה מוקד משיכה לתיירים בזכות הסלעים המקיפים את שדות האורז (נקרא האלונג ביי הקרקעי) ובזכות תמונה מופלאה שמתנוססת בכל סוכנויות הנסיעות ושאותה לא הצלחנו באמת לאתר במציאות.

30374-20171222124509196

התיירים מגיעים לשני מקומות מרכזיים Tam Coc המוכר יותר או Trang Ann. אנחנו הגענו לראשון שמשניהם ויצאנו לשיט בנהר שמעוטר בסלעים משני עבריו, בסירה שמושטת ע״י כפרית שמשתמשת בכפות רגליה. בנוסף, שוטטנו בחצר האחורית של הכפר המתוייר. טל ועמית והילדים שכרו אופניים והגיעו למקומות מופלאים באזור – אופציה מעולה למי שההרכב המשפחתי מאפשר לו (אנחנו עוד נרצה להצליח לנוע על אופניים כל המשפחה). הרגשנו שהמקום מסודר מדיי, תיירותי מדי.

30374-20171222124554243

כמה דברים על ויאטנם

לאחר שלושה שבועות בצפון ויאטנם, ניתן כבר לחוש בכמה דברים בולטים שמאפיינים את המקום, מנקודת מבט אישית מאוד. אשתף באחדים מהם –

הנחמדים ממש נחמדים – הויאטנמים האלו שפגשנו הם בעלי חיוך שובה לב, עוצרים אותנו לצילום משותף, מתעניינים בארץ המוצא, מנסים לסייע והמעודכנים אפילו ברכו אותנו על ההכרה של טראמפ בירושלים כבירת ישראל.

30374-20171222121903977

הלא נחמדים ממש לא נחמדים – בחלק מהמפגשים חשנו שמנסים להרוויח לא ביושר, משתהים קלות עד שנוקטים בסכום המופקע אפילו במוצרים כמו אננס ומים, משווקים מדי, קולניים מדי, לא מנסים להתגבר על מכשול השפה ומותירים אותנו ללא תשובה. זכור לי מכולם היה בחור צעיר ובעל מוטיבציה שאחז לי ברגל וכפה עלי להסיר את סנדלי השורש כדי הוא יוכל לתקן פגם בלתי נראה במעין דבק שקוף והתעקש לקבל תשלום על שירות שלא בקשתי (וגם לא הייתי צריכה).

ילדים – הויאטנמים מאוד אוהבים ילדים קטנים. באמת אוהבים. חלקם מביעים זאת במחוות קטנות (צביטות, ליטוף על הלחי) וחלקם ממש יכולים להפתיע פתאום ברחוב ולאחוז בילד בחוזקה ולא להניח. קיימים גם מקרים חריגים יותר שאותם ראינו (בדיקה האם מדובר בבן או בבת למשל). הילדים שלנו וזכו לתשומת לב מיוחדת בגלל העיניים הגדולות והריסים הארוכות יחסית (בטח ביחס לויאטנמים) אבל בלונדיניים עם עיניים כחולות סובלים הרבה יותר. בכל מקרה, החזקנו לילדים חזק את היד, ערוכים לכל.

30374-20171222124657633

30374-20171222122011852

רק עם אופנוע – בויאטנם נראה שהכל נעשה עם שני גלגלים. אין מגבלה לכמות האנשים והחפצים שניתן להעמיס על אופנוע זעיר אחד. רשימה חלקית ממה שראינו – עץ אשוח, מסך טלוויזיה, זרי פרחים, ארובה, מזרנים, דג ענק שכרגע נתפס, אופניים, המון ילדים.

30374-20171222122101243

לחצות כביש בויאטנם – הרבה תיאוריות על מהי השיטה הנכונה. לדעתי, צריך פשוט לרדת לכביש בביטחון, להרים את היד למרות שזה לרוב לא משפיע, להסתכל קדימה ולקוות לטוב.

מדרכות בויאטנם – המדרכה היא מרכז ההתרחשות והכל קורה בה – המוני אדם יושבים על כיסאות זעירים ומנהלים שיחות, אוכלים, צועקים, מפצחים גרעינים. נשים מבשלות ושוטפות כלים. מתחתנים. רוכלים מציעים למכור הכל. מסגרים מרתכים חלקי מתכת. גם האופנועים חונים על המדרכות. כל כך הרבה עשייה שלא מותירה מקום להולכי הרגל הרגל, הם (אנחנו) הולכים על הכביש.

30374-20171222122201430

קריוקי – הויאטנמים אוהבים מאוד לשיר, זה הבילוי הפופלרי ביותר. ניתן לראות בכל מקום המון מועדוני קריוקי, אנשים בגיל העמידה עם מקרופון ומגבר באמצע הרחוב, בכל מקום ניתן לשמוע צלילי מוזיקה בוקעים מהבתים בקולי קולות. זכורה לי במיוחד אישה בת 57 באחד הכפרים שפשוט שרה לעצמה לבד בשעה 8:15 בבוקר. היא לא הייתה מוכשרת במיוחד אבל נראה שהיא הייתה ממש שמחה.

30374-20171222124903805
קריוקי מוקדם בבוקר

אתמול ציינו חצי שנה מאז תחילת המסע. "סיכומי" האמצע יידחו לעוד חודש כי דחינו מעט את החזרה שלנו לארץ.

חזרנו להאנוי. היום צפוייה לנו ארוחת ערב משפחתית אמיתית בבית של חבר של אסף שמתגורר כאן.

ביום ראשון בע"ה ממשיכים בטיסה מצפון ויאטנם דרומה יותר להו יאן להשתקעות קצרה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה:
search previous next tag category expand menu location phone mail time cart zoom edit close